פרק 3 - הסיכון שבחסכון

לפני שנתחיל ללמוד על הסיכון שבחסכון , אלו הם כמה מושגים שחשוב שנכיר:

כח הקנייה, אינפלציה, דפלציה, עוגת הכסף, מדד המחירים, סל המוצרים וריבית.

אינפלציה היא הסיכון הכי גדול של החיסכון. חשוב שתבינו מהו כסף ומהו כח הקנייה.

קיים סיכון בלהשקיע למשך 25 שנה בריבית אפסית, כשהכסף מאבד 2% מהשווי שלו. לבסוף, אחרי 40 שנה אתם מאבדים כמעט 40%!! היום קראתי כתבה, שדיברה על כך, שדווקא המגזר המוחלש שם את הכסף של חיסכון הילדים בבנקים ובכך בעצם מפסיד את הכסף שלו. תחשבו על זה ככה: החישוב של 50 ₪ כל חודש, שזה סכום קטן, בהנחה שהכסף יעשה תשואה של 5% שנתי ממוצע, בגיל 18 יהיה לילד שלך 17,460 ₪, אבל אם התשואה היא 0.1% כל החסכון יורד לטמיון.

כשאנחנו מבצעים חיסכון, אנחנו רוצים לשמר את כח הקנייה שלנו בעתיד. אני מפקיד היום שקל לחיסכון כדי שיהיה לי בעתיד את השקל ואוכל לקנות באמצעותו את אותו הדבר או לבצע השקעה ביוון או קניית נכס בחו"ל בכל מקום אחר. אבל כשהריבית נמוכה, הכסף יושב בבנק או "מתחת לבלטות" ויעד האינפלציה של הבנק בישראל הינו בין 1-3%, כך שאנחנו כל שנה מפסידים את כוח הקנייה שלנו. זאת אומרת, שבחסכון רגיל היום אנחנו תמיד מפסידים.

הגורם שהכי משפיע על האינפלציה, הוא היצע הכסף. זאת אומרת, כמה כסף קיים בשוק. מדפיסים כסף והמדינות נותנת כסף לאזרחים או רוכשות אג"חים וההפך. 

כשלאנשים יש יותר כסף להוציא, הם קונים יותר וחלקם אף מבצעים השקעות כדוגמת קניית דירות ביוון או בכלל השקעה בנדל"ן בחו"ל ובכך בעצם משמרים את ערך הכסף. יש כסף = יותר הכנסה. גם  יכול להיות מצב של עליות מחירים או מצב של יותר מוצרים לצרוך ושיפור התעשייה. כשמעלים את שכר העובדים, באופן אוטומטי תופיע עליית מחירים. בעלי העסקים לא מעוניינים לפגוע ברווח שלהם. אותו הדבר קורה גם כשמחיר האדמות עולה, כי אין מספיק אדמות לבנות מפעלים. או שמחירי המשרדים עולים, אז המחיר של השירותים עולה בהתאמה. כמו כן, כשיש ביקוש למוצר מסוים, אז המחיר שלו עולה - אינפלציית ביקושים. וזה נגרם לרוב כשיש לאנשים יותר כסף/שכר פנוי גדול יותר וזה קורה גם כשמקטינים את המיסים. בנוסף, יש את העוגה. תחשבו על כל הכסף בעולם כעוגה אחת. אם מגדילים את כמות הכסף ולא את כמות הסחורות והצריכה, המחירים יעלו, כמו שקורה ממש עכשיו.

איך ניתן למדוד אינפלציה?

מסתכלים על מדד המחירים שנקבע. יש לשים לב שמדד המחירים לא כולל בתוכו את מחירי הדירות, אלא רק את מחירי השכירות. מדד המחירים הוא מדד של סל המוצרים בשוק המלא. כלומר, מוצרי חשמל, נסיעות לחו"ל, אוכל, שכירות ועוד. בעצם, זהו הממוצע של כל מה שאנחנו צורכים והוא משתנה מפעם לפעם. כלומר, יכול להיות שמחיר האוכל עלה אבל מחירי הטלוויזיות ירדו. אינפלציה חשובה, מהסיבה שהיא מגדילה את הכלכלה ומשפרת עסקים. אתם בתור עסק או בתור בני אדם רוצים להרוויח שנה הבאה יותר, איך תעשו את זה? באופן כללי, יש כמות מוגבלת של לקוחות ואם אתם לוקחים לקוח מעסק אחר עדיין תצטרכו עוד עובדים אז באותו האופן אינפלציה מניעה את הכלכלה הבעיה. היא עם היפר אינפלציה, שם המחירים עולים בצורה משמעותית. מודל הצריכה והחסכון אומר שכאשר אנחנו בהפסד תדפיס כסף כי זה יניע את החברה והפוך.
 

מדד המחירים לצרכן

הריבית הינה עוד כלי להורדת האינפלציה, כי ככל שהריבית יותר גבוהה, כך נכנס יותר כסף לחסכון ואז יש פחות כסף בשוק, כי הוא נמצא בפיקדונות ולכן הריבית משמשת כמדד לאינפלציה.

ג'ון מיינרד קיינס, אבי אסכולת הכלכלה הקיינסיאנית, טוען שלוקח זמן רב וניתן לעשות מניפולציה אבל זה מסוכן, כי אינפלציה לא עולה באותו שלב אותו הדבר. כלומר, יכול להיות מצב, כמו היום, שמחירי הסחורות עלו אבל לא עלה השכר ולכן לרוב האנשים ירד כוח הקניה. ופתאום השקעה ביוון נראית כמו משהו בלתי אפשרי לביצוע.

המדינה לא רוצה ירידת מחירים, כי זה אומר שיש הפסד לעסקים = התפוררות של הכלכלה. המטרה האמיתית היא ירידת מחירים עם גידול בסחורות ואז במצב של אי שוויון, עדיין למעוטי היכולת יש את מה שהם צריכים כדי לחיות ולמבוססים כלכלית יש יותר מוצרים לצרוך. אבל באיזה שהוא שלב מעוטי היכולת גם ירצו את אותם השירותים. היום הגורם המכריע הוא הטכנולוגיה.

בפרק הבא נסביר על השקעה מול חיסכון. חשוב מאוד להבין את יתרונות ההשקעה אל מול החיסכון.

לפרק " הסיכון שבחסכון " בפודקאסט בנושא השקעות לחצו כאן